קשיות המים

קשיות המים הינה ערך הנמדד בנוכחות של שני מינרלים, הראשי שבהם הוא קלציום -סידן ( (Ca והמשני הוא מגנזיום (Mg).

מים שריכוז יוני הסידן והמגנזיום בהם גבוה מוגדרים כמים קשים. ככל שריכוזם גדל, כך המים נחשבים קשים יותר, ולהיפך, כשריכוזם נמוך הם מוגדרים כמים רכים.

ראוי לציין כי מגנזיום וסידן הם מינרלים החשובים לבריאותנו, מסייעים לחיזוק העצמות ותורמים לתהליכים ביולוגיים רבים המתרחשים בגופנו, ולא מוכרת השפעה בריאותית שלילית לשתיית מים עתירי סידן או מגנזיום. מסיבות אלה ערכיהם אינם נמדדים בבדיקות השגרתיות שנערכות ברחבי העיר לניטור איכות המים.

הסיבה לשימוש במונח "מים קשים" היא שיוני סידן ומגנזיום הם הגורם להיווצרות האבנית אותה אנו רואים בגופי חימום מים  ובמערכות בהן זורמים מים חמים.

 

המים בגבעתיים מגיעים משני מקורות עיקריים: קידוחי מי שתייה בעיר וחברת מקורות.

קידוחי מי השתיים שואבים מים מאקוויפר החוף, מים אלה עשירים במינרלים שנמצאים בקרקע באופן טבעי.

מי  מקורות באזור  גבעתיים הינם תמהיל שמורכב בחלקו ממי קידוחים של חברת מקורות, וברובו ממי התפלה. בתהליך ההתפלה מורחקים מומסים מהמים, ביניהם גם מלחים ומינרלים, ובתום התהליך מושב סידן למים באופן מבוקר ברמה שנקבעה בתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתיה ומתקני מי שתיה), בין 80 ל-120 מג"ל (מיליגרם לליטר, יחידת מידה שוות ערך ל-ppm).

 

למי שתייה ארבע רמות קשיות לפי תכולת הסידן שבהם, בצורתו כקלציום קרבונט (CaCO3):

מים רכים                                      0-60 מג"ל
מים בעלי קשיות בינונית            60-120 מג"ל
מים קשים                                     120-180 מג"ל
מים קשים מאוד                          מעל 180 מג"ל
 

למידע נוסף בנושא מטעם משרד הבריאות, ניתן לעיין בקישור הבא>> לחץ כאן